עקרון פארטו נוצר במקור על מנת לתאר את המצב באיטליה בו 80% מן העושר נמצא בקרב 20% מן האוכלוסייה, אך במרוצת השנים הפך להיות כלל אצבע המצביע על מצבים דומים נוספים, ובכלל זאת גם על מצב בו 80% מפתרון בעיה מסוימת תלוי בעיקר ב – 20% מן הגורמים. במילים אחרות, יהיה אחוז נמוך יחסית של גורמים חשובים ואחוז גבוה יותר של גורמים משניים.
ניתן להדגים את חוק פארטו בצורה יפה כאשר מדובר על שיפור זמן טעינת האתר. מהירות עליית האתר הפכה להיות חשובה יותר מתמיד בשנתיים האחרונות משתי סיבות עיקריות : הראשונה, מנועי החיפוש החלו לתת לה חשיבות הולכת וגדלה בדירוג שהם מעניקים לאתרי ברשת. כלומר, אתר איטי יחסית ידורג במקום נמוך יותר מאשר אתר מהיר, גם אם מבחינות רבות מדובר באתרים דומים. חשוב לשים לב שמדובר בזמן העלייה אצל הגולש עצמו ולא עבור הרובוט של גוגל, כך שלאחסון אתר מעבר לים אין יתרון מהבחינה הנ"ל, ולעיתים אפילו להפך (לכך נגיע גם בהמשך).
כפי שניתן לצפות, יש מספר קטן יחסית של פרמטרים שמשפיעים על זמן עליית האתר, ולעומת זאת מספר פרמטרים אחרים שגוזלים זמן רב, אבל יש להם השפעה קטנה מאוד עליו אם בכלל.
ועתה, לאחר שהצגנו את הבעיה, הגיע הזמן לרדת לעובי הקורה ולהבין מהם הפרמטרים המשפיעים ביותר על שיפור מהירות אתר ואילו משפיעים פחות :
אחסון האתר
למקום בו מאוחסן האתר ומספר המשאבים שהשרת מקצה לו יש השפעה גדולה מאוד על המהירות שלו. אתר המאוחסן בנקודה רחוקה גיאוגרפית ממחשבו של הגולש תמיד יעלה לאט יותר מכיוון שהאות יצטרך לעבור בין מספר גדול יחסית של מחשבים. זוהי הסיבה שהרוב המכריע של האתרים בעברית מאוחסנים בשרתים בארץ.
עם זאת, אחסון קרוב אינו תמיד מספיק לביצועים מהירים מכיוון שיש חשיבות גם למשאבי המערכת המוקצים עבור האתר בחברת האחסון כגון נפח הזיכרון, מהירות המעבד וכו'. רוב האתרים הקטנים והבינוניים יכולים להסתפק באחסון שיתופי בו מספר אתרים יושבים על אותו המחשב, אך אתרים מורכבים שמריצים חישובים רבים, צריכים להשתמש בשרת נפרד בצורת שרת וירטואלי או שרת ייעודי.
קוד האתר
גם האתר שיושב בחברת האחסון הקרובה והמהירה ביותר יעלה לאט אם הקוד שלו יהיה בזבזני במשאבים. קצרה היריעה מלתאר את כל הגורמים הבעייתיים היכולים להימצא בקוד, אך בין היתר ניתן לציין שימוש בספריות קוד חיצוניות וגדולות במיוחד המגדיל את מספר הקריאות החיצוניות משרתים אחרים, שימוש חוזר במאפייני עיצוב במקום לרכז אותם בקובץ עיצוב חיצוני (CSS), טעינת תמונות גדולות במיוחד שלא לצורך, חיבור למסד נתונים הבנוי בצורה לא נכונה ועוד.
בהקשר הנ"ל, חשוב לזכור שככל שהאתר גדול יותר, לא רק הקוד שלו יהיה מורכב יותר, אלא הוא ישרת יותר גולשים ביום, ולכן לכל מזעור או שיפור של הקוד יהיה אפקט חיובי על האתר בכללותו.
תמונות
אמנם הזכרנו תמונות גם בסעיף הקודם, אבל החשיבות שלהן מצדיקה שנדון בהן גם בסעיף נפרד : מעצבים רבים משתמשים בתמונות רקע גדולות שהן אמנם חלק בלתי נפרד מעיצוב האתר, אבל חשוב לדעת את ההבדלים בין הפורמטים השונים. לדוגמה, כאשר מדובר בתמונה בפורמט JPG, אפשר לקבוע מה תהיה איכות התמונה ולהקטין את גודלה במידה ניכרת. רוב האנשים למשל יתקשו מאוד להבדיל בין תמונה שנשמרה באיכות של 100% ובין תמונה שנשמרה באיכות של 85%, אבל ההבדל בגודל התמונה בבייטים עשוי להיות אפילו יותר מ – 15%!
כמו כן, במידת האפשר, רצוי לשמור את התמונה המוקטנת בנפרד מהתמונה הגדולה מכיוון שאז השרת לא יאלץ לטעון את התמונה הגדולה ולכווץ אותה בעצמו. מעבר לכך, הקטנת תמונה בעזרת תוכנה (אפילו תוכנת gimp החינמית), נותנת תוצאה טובה יותר בה פחות מן הפרטים הולכים לאיבוד.
טכניקה נוספת שצוברת פופולאריות לאחרונה היא CSS Spirits, בטכניקה זו למעשה חותכים מתמונה אחת גדולה על השרת מספר תמונות, וכך רק גולשים שמצביעים עם העבר על החלק הרלוונטי בדף או גוללים אותו, נחשפים לשאר התמונות. באופן זה האתר עולה מהר יותר מכיוון שבמצב ההתחלתי הוא טוען רק חלק מן התמונות.
באילו פרמטרים לא שווה להשקיע את הזמן?
כאמור, יש לא מעט פרמטרים משניים שההשפעה שלהם על שיפור מהירות אתר היא מזערית ולעומת זאת הם עלולים להיות גוזלי זמן רציניים :
מעבר למערכת CMS אחרת (מערכת ניהול תוכן) – כיום אין הרבה הבדלים בין מערכות ניהול התוכן המובילות בשוק (וויקס, וורדפרס, מג'נטו וכו') מבחינת זמן התגובה שלהן, למעט מקרים קיצונים בהם המערכת לא מותקנת כראוי או שמותקנים עליה הרבה מאוד הרחבות. לעומת זאת, יהיו הרבה חברות לבניית אתרים שינסו לשכנע אתכם אחרת, ולגזול מכם לא מעט כסף בנוסף לזמן.
שימוש בנגן וידאו ייעודי – באופן דומה, היום אין סיבה של ממש להשתמש בנגן וידאו ייעודי במקום זה של יו-טיוב שעולה מהר יחסית (למרות ששרתי יו-טיוב עצמם נמצאים בחו"ל).
"חפירה" בתוך קבצי עזר חיצונים – אתרים רבים כיום משתמשים בקבצי עזר חיצונים כדי להציג כפתורים חברתיים או קטעי קוד הקשורים לנתוני Adwords וסטטיסטיקה. מלבד שימוש בקוד א-סינכרוני, אין טעם להתייחס לחוסר יעילות בתוך הקבצים עצמם מכיוון שסביר להניח שהם כבר עברו אופטימיזציה, ואפילו אם כלים חיצונים כגון Page Insights בדפדפן כרום מתריעים עליהם כבעיתיים.
תקינות קוד האתר לפי תקן W3C– בעלי אתרים רבים סבורים בטעות כי אתר עם קוד שאינו תקין לפי כללי ה – W3C הוא לא בסדר או מקשה על שיפור זמן עליית האתר. האמת היא שהכללים מיועדים בעיקר עבור מי שמעוניין להנגיש את האתר שלו לבעלי מוגבלויות, ולמרות שאין לזלזל במטרה זו כשלעצמה, בדרך כלל אין לכך השפעה על זמן עליית האתר.
הפניות – הפניות קבועות (מסוג 301) נועדו למצבים בהם עמוד מסוים אינו נמצא ויש להפנות אותו לעמוד אחר. ההפניה עצמה אמנם עורכת כשנייה, אבל מבחינת הגולש, זהו מצב עדיף על פני השארת המצב הקיים או הצגת מידע שאינו עדכני (לא תמיד יש לנו שליטה על הקישורים החיצוניים המובילים לאתר).
כעת, לאחר שהבנתם במה כדאי באמת להתרכז על מנת לשפר את זמן עליית האתר שלכם, תוכלו לבצע זאת בצורה יעילה ומהירה יותר מבלי לבזבז זמן על טכניקות שלא יועילו לכם.
בהצלחה!
מספקת קשת רחבה של פתרונות אינטרנט ופתרונות הגנת מותג דיגיטליים.
- יש לכם אתר וורדפרס? זה הזמן לנקות אותו כהלכה! - אפריל 10, 2022
- אחסון אתרים בישראל או אחסון בחו"ל – האם יש הבדל? - ינואר 19, 2022
- איחסון לינוקס או Windows? - ינואר 15, 2022
